ריגה היא בירת לטביה והעיר הגדולה מבין כל המדינות הבלטיות. אוכלוסיית העיר מונה מעל ל-700,000 תושבים. העיר ממוקמת לחוף הים הבלטי ומשמשת כעיר נמל ועורק תחבורה ראשי במדינה. העיר העתיקה של ריגה קיבלה מעמד של אתר שימור מורשת עולמית אודות לריכוז המבנים בסגנון יוגנדסטיל שהוא חלק מאסכולת האר-נובו. בריגה נמצא הריכוז הגבוה באירופה של מבנים מסגנון זה.

עיר חדשה

ריגה היא חווה רנסנס (לידה מחדש) כבירת לטביה, פרויקטים רבים לשיקום בניינים ישנים הפכו את ריגה לאחת הערים האטרקטיביות ביותר באירופה. תיירים רבים מגיעים לריגה בשל החשיבות היסטורית של העיר העתיקה והמוניטין שלה כבעלת חיי הלילה הטובים ביותר באירופה.

מה לראות?

בריגה יש כמה רובעים, המעניינים ביותר הם העיר העתיקה והאזור סביב אנדרטת החירות, הממוקם בקרבת מקום. סיור רגלי הוא ללא ספק הדרך הטובה ביותר לראות את שני הרובעים. משרד מידע תיירותי הנמצא בתוך ביתן עם נקודות שחורות, מציע שני סיורים מודרכים וחוברות חינם עם תיאורים מפורטים של בניינים רבים, עבור אלה המעדיפים לטייל עצמאית. הטיולים מכסים את אזור העיר העתיקה ואת מרכז העיר והרחובות הראשיים וכן את רובע הארט נובו. האזור כולו הוא בקנה מידה קטן למדי כך שקל לעשות את כל הסיבוב בשעה-שעתיים. כדאי לעיין בחוברות ולקרוא קצת על האתרים בדרך, החוברת תיתן לכם מושג לגבי מה שאתה רואים. באזורי המגורים מחוץ למרכז ריגה נמצאים בעיקר בנייני מגורים אפורים הבנויים בסגנון סובייטי טיפוסי. אזורים אלה הם כמעט זהים לאלה בכל רחבי מזרח אירופה. עם זאת, הם נותנים מושג איך הרוב המכריע של תושבי ריגה חי גם היום וכן מלמד אותנו שיעור על ההיסטוריה הלא כל כך ישנה של האזור.

שפה

השפה הרשמית היא לטבית, אך בפועל ריגה היא דו לשונית עם לטבית ורוסית המתחלקת בדרך כלל: 50% מהאוכלוסייה הם דוברי לטבית כשפת אם ו-50% מהאוכלוסייה הם דוברי רוסית, רוב האנשים יכולים לדבר את שתי השפות. אנגלית מדוברת על ידי הצעירים ואנשים העוסקים בתיירות. גרמנית היא גם שפה נפוצה למדי, אבל עם אנגלית הרבה יותר קל להסתדר.

ההיסטוריה היהודית של ריגה, בירת לטביה, עשירה ומגוונת, וכוללת את תקופות הזוהר והטרגדיות הגדולות של העם היהודי במזרח אירופה.

ראשית ההתיישבות היהודית בריגה

הקהילה היהודית בריגה החלה להתפתח במאה ה-18, כאשר יהודים החלו להתיישב בעיר, בעיקר בעקבות מדיניות האימפריה הרוסית. בתחילה, היהודים בריגה עסקו במסחר ובמלאכות יד, והקהילה הייתה מצומצמת. בשלהי המאה ה-19, בעקבות התעשייתיות המתרקמת בעיר, הלכה הקהילה היהודית וגדלה, והייתה בין הגדולות ביותר בליטא, עם התמקדות במסחר, חינוך ותרבות.

המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20

במהלך המאה ה-19, יהודי ריגה הפכו לגורם מרכזי בעיר. הם הקימו בתי כנסת, מוסדות חינוך יהודיים, והיו פעילים מאוד בחיים הציבוריים. יהודים רבים בעיר היו סוחרים, בעלי מלאכה, ורופאים. חלקם אף היו מעורבים בפוליטיקה המקומית ובתחום התרבות.

בתקופה זו גם נפתחו מספר בתי ספר יהודיים, ובין המורים והסופרים היהודים שנולדו בריגה היו דמויות חשובות בתרבות היהודית של מזרח אירופה, כגון המשורר והסופר מקס נורדאו.

מלחמת העולם השנייה והשואה

הקהילה היהודית בריגה ספגה פגיעה קשה מאוד בתקופת השואה. עם הכיבוש הנאצי של העיר בשנת 1941, יהודי ריגה, כמו יהודים אחרים במדינות הים הבלטי, נרדפו באופן אכזרי. בתוך זמן קצר, הוקמו גטאות, ואלפי יהודים הובלו למחנות השמדה וירו בהם.

במהלך השואה, כמעט כל יהודי ריגה נרצחו. מה שנשאר מהקהילה היהודית בעיר הוא בעיקר זיכרון. לאחר המלחמה, יהודים מעטים שבו לריגה, אך לא הצליחו לשוב לממדי הקהילה שהייתה שם לפני המלחמה.

התקופה שלאחר השואה

לאחר השואה, תחת שלטון ברית המועצות, יהודים רבים בריגה עזבו את העיר לאור התנאים הקשים. עם השנים, קהילת יהודי ריגה הלכה ונתדלדלה. רק בשנות ה-90, אחרי התמוטטות ברית המועצות, החלה הקהילה היהודית בעיר להחיות את עצמה מחדש.

היום, קהילת יהודי ריגה כוללת מספר בתי כנסת, מרכזים תרבותיים יהודיים, מוזיאונים ותצוגות המתעדים את ההיסטוריה היהודית של העיר.

ההיסטוריה היהודית של ריגה היא סיפור של התרוממות ונפילה. העיר הייתה מרכז יהודי חשוב במזרח אירופה, אך טרגדיות השואה ושלטון ברית המועצות השפיעו קשות על הקהילה. היום, היהודים בריגה מנסים לשמר את המורשת היהודית ולזכור את העבר, תוך שהם בונים עתיד חדש בעיר.